הורנר או חוסר שוויון בגודל האישונים

תסמונת הורנר מתבטאת בעיקר בהבדל בגודל אישונים, כאשר ההבדל בולט יותר בחושך, לעיתים אף מלווה בצניחת עפעף באותו הצד , ובמקרים נדירים גם רואים העדר "אגלי זיעה" באזור המצח באותו צד. לתסמונת יש מספר סיבות, כולן נובעות מפגיעה בעיצבוב המערכת הסימפטטית, שהיא מערכת העצבים המרכזית של הגוף הכולל בתוכה את העיצבוב האוטונומית שקובעה את גודל האשון באור ובחושך.
המערכת העצבית מורכבת מ-3 עצבים, שיוצאים מהמרכז במוח, ונפגשים באזור היציאה מעמוד השדרה בגובה מפגש חוליות צוארי-חזי, עולה לכוון הצואר ופוגש שם בעצבוב השלישי, ומתפזר בפנים, קדמת העין (לחמית) , עפעף ואישון.
מצבים שגורמים להפרעה בעצבוב הסמפטטי בצד אחד יכולים להיות מולדים (לידה טראומטית בה התנוק נמשך בכח החוצה, או מצב בו התנוק נולד עם גידול בשם נוירובלסטומה, Neuroblastoma, או נרכשת. ישנן סיבות שונות שהתסמונת יכולה להתפרץ כתוצאה מהן למשל: חבלה בצואר, פגיעה בעורק הצוארי שעליו רוכב העצבוב, דלקת ראות באונה עליונה או גידול בקצה הריאה .
התסמונת עצמה של צניחת עפעף, הבדל גודל אישון, וחוסר הזעה אינה מצריך טיפול אך מעידה על בעיית רקע שכן מצריכה אבחון מידי וטיפול מתאים כלומר החשיבות היא באבחון המצב, ובטיפול בגורמים . במצבים המלווים בחבלה/מפרצת בעורק הצווארי הטיפול צריך להיות דחוף.
לאור האמור לעיל, בכל תינוק שההורים מתרשמים שיש לו חשד לאי שיוויון אישונים, בעיקר כאשר מחתלים בחדר חשוך, יש לפנות לרופא. בדיקה עם טיפות קוקאין בודקת התרחבות של האישון ובמידה והוא לא מתרחב במידה שווה בשתי העיניים הבדיקה אבחנתית להורנר ומאפשרת להבדיל בין מצב פזיולוגי (תקין) למצב חולי שמצריך בירור והתייחסות מיידיים.